בשבועות האחרונים התפרסמה כאן שורה של סיפורי צמצום: אקסוניוס, Tastewise ואחרות, ורובן הסבירו את ההחלטה בבינה מלאכותית. אבל כשמנהלים של מרכזי פיתוח בינלאומיים בישראל מדברים עם משרד האוצר, הם לא מדברים על AI. הם מדברים על השקל.
החשבון פשוט. חברות טכנולוגיה מרוויחות בדולרים ומשלמות לעובדים בישראל בשקלים. כשהשקל מתחזק, אותה משכורת בשקלים עולה לחברה יותר דולרים. לפי מחקר של פורום הצמיחה הישראלי, עובדי ההייטק בישראל הפכו ליקרים בעולם בגלל התחזקות השקל, וכ-2.4 פעמים יקרים יותר מעמיתיהם בפולין, בליטא, ברומניה ובאוקראינה. לפי טענה שפורסמה ב-ynet, מהנדסים ישראלים יקרים בכ-20% ממהנדסים אמריקאים רק בגלל שער החליפין, ומשקיע אחד אמר שעלות השכר בדולרים עלתה ביותר מ-20% בתוך חודשים.
בעקבות זה כינס איגוד ההייטק הישראלי (IATI) פורום של מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות עם משרד האוצר. לפי הדיווחים, "הקו האדום" שהציגו הוא מצב שבו עובד ישראלי עולה יותר מעמיתו בעמק הסיליקון, והם ביקשו הקלות מהממשלה. מנכ"לית האיגוד, קרין מאיר רובינשטיין, הזכירה ש-2025 הייתה השנה הראשונה מזה יותר מעשור שבה נרשמה ירידה במספר עובדי המחקר והפיתוח בהייטק הישראלי.
למה זה חשוב יותר מ-AI? כי בינה מלאכותית משנה את כמות העבודה שצריך, אבל השקל משנה את המקום שבו היא נעשית. חברה שמגלה שהיא יכולה לעשות את אותה עבודה עם פחות מהנדסים בזכות AI עדיין צריכה להחליט איפה יישבו המהנדסים שנשארו. כשישראל היא המקום היקר ביותר, ההחלטה כמעט מתקבלת מעצמה. וההסבר "זה בגלל AI" נשמע טוב יותר במכתב לעובדים מאשר "אתם יקרים מדי".
מה אפשר לעשות? הממשלה לא שולטת בשער החליפין, ובנק ישראל לא ינהל מדיניות מוניטרית בשביל ההייטק. אבל יש כלים: הטבות מס לתעסוקת מפתחים, הפחתת עלויות מעסיק ותמריצים לחברות שמשאירות כאן את הפיתוח. בלי צעדים כאלה, ההייטק הישראלי לא יקרוס, אבל ימשיך להתכווץ בשקט, משרה אחר משרה, לטובת ליסבון, ורשה ובנגלור. ומי שימשיך להאשים את ה-AI יפספס את הסיבה.
