אחד. אל תשמרו מפתחות בקוד. נשמע מובן מאליו, אבל מפתחות API עדיין דולפים כל יום דרך קוד שהועלה לגיטהאב, גם למאגרים פרטיים שהפכו בטעות לציבוריים. השתמשו במנהל סודות (Secrets Manager) של ספק הענן או בכלי ייעודי, והפעילו סריקת סודות אוטומטית במאגרי הקוד, כך שמפתח שנכנס בטעות ייחסם לפני שהוא יוצא החוצה.
שתיים. הגבילו תקציב לכל מפתח. רוב ספקי ה-AI מאפשרים להגדיר מגבלת הוצאה חודשית או התראה כשהשימוש חוצה סף. מפתח בלי מגבלה הוא כרטיס אשראי בלי מסגרת. שלוש. מפתח אחד לכל שימוש: אל תשתמשו באותו מפתח בסביבת הפיתוח, בייצור ובכלי פנימי. כשמשהו דולף, תדעו בדיוק מאיפה, ותוכלו לבטל מפתח אחד בלי להשבית את כל המוצר.
ארבע. הגבילו הרשאות. אם הספק מאפשר, הגבילו כל מפתח לאילו מודלים הוא יכול לגשת, מאילו כתובות IP ולאילו פעולות. מפתח שמשמש רק לסיווג טקסט במודל זול לא צריך גישה למודל היקר ביותר. חמש. החליפו מפתחות באופן קבוע, למשל כל 90 יום, ומיד אחרי שעובד שהייתה לו גישה עוזב או אחרי שפלטפורמה שאתם משתמשים בה מדווחת על אירוע אבטחה.
שש. נטרו את השימוש. קפיצה פתאומית בכמות הבקשות, שימוש בשעות לא רגילות או בקשות למודלים שאתם לא משתמשים בהם הם סימנים מוקדמים לגניבה. רוב הספקים מציגים לוחות שימוש. מישהו בצוות צריך להסתכל עליהם, או להגדיר התראות אוטומטיות. שבע. בדקו את הפלטפורמות שלכם. אם אתם שומרים מפתחות במשתני סביבה בפלטפורמת פיתוח או אירוח, בדקו אם היא דיווחה על אירוע אבטחה בחודשים האחרונים. אם כן, החליפו את כל המפתחות שנשמרו בה, גם אם לא קיבלתם הודעה אישית.
ועוד מילה למנהלים: אבטחת מפתחות AI היא לא רק בעיה של המפתחים. בסטארטאפ שבו כל הוצאה נספרת, חשבונית של עשרות אלפי דולרים ממפתח גנוב יכולה לפגוע בתקציב של רבעון שלם. כמה שעות של עבודה עכשיו זולות בהרבה מהשיחה עם ספק ה-AI אחרי שזה כבר קרה.
