הנתונים ש-OpenAI בוחרת להציג מרשימים. נשיא החברה, גרג ברוקמן, אמר בכנס של וול סטריט ג'ורנל בתחילת החודש שקצב ההכנסות השנתי של החברה עלה ב-70% ברבעון השלישי, ושההכנסות מלקוחות עסקיים הוכפלו. לפי דיווחים, קצב ההכנסות השנתי התקרב בספטמבר ל-70 מיליארד דולר. זו צמיחה שאין לה כמעט תקדים בהיסטוריה של התוכנה.
הנתונים שהחברה לא מציגה מספרים סיפור אחר. OpenAI היא חברה פרטית ולא מפרסמת דוחות, אבל מיקרוסופט, שמחזיקה בחלק גדול ממנה, חייבת לדווח על חלקה בהפסדים. ברבעון האחרון דיווחה מיקרוסופט על הפסד לפני מס של 4.1 מיליארד דולר שקשור להשקעה ב-OpenAI. לפי הערכה של אנליסט בבית ההשקעות ברנשטיין, שנגזרת מהנתון הזה ומשיעור ההחזקה של מיקרוסופט, ההפסד הנקי של OpenAI ברבעון עשוי היה לעבור 12 מיליארד דולר. זו הערכה ולא נתון רשמי, אבל סדר הגודל ברור.
איך חברה עם הכנסות של עשרות מיליארדים מפסידה סכומים כאלה? התשובה היא חישוב. כל משתמש, כל שאלה וכל סוכן עולים כסף בשבבים, בחשמל ובמרכזי נתונים, והאימון של כל דור חדש של מודלים עולה יותר מהקודם. OpenAI מתחייבת לחוזי תשתית של מאות מיליארדי דולרים לשנים קדימה, בתקווה שההכנסות יגדלו מהר יותר מהעלויות. עד עכשיו, לפי כל הסימנים, זה לא קרה.
זו לא בהכרח בעיה. גם אמזון הפסידה כסף שנים, ואז הפכה למכונת רווח. אבל ההבדל הוא בקנה המידה: OpenAI צריכה גיוסים בהיקף של עשרות מיליארדי דולרים כדי להמשיך לפעול, והיא תלויה בכך שמשקיעים, ספקי ענן ויצרני שבבים ימשיכו להאמין שהיום שבו ההכנסות יעקפו את העלויות קרוב. בשבוע שבו הריבית בארה"ב שוב עולה והשוק נזכר שכסף עולה כסף, האמונה הזאת נבחנת.
ולמה זה מעניין בישראל? כי כמעט כל תעשיית ה-AI, כולל סטארטאפים ישראליים רבים שבונים על המודלים של OpenAI ושל מתחרותיה, נשענת על ההנחה שהמחירים של המודלים ימשיכו לרדת. אם החברות שמפתחות את המודלים יצטרכו יום אחד להתחיל להרוויח באמת, ייתכן שהמחירים יעלו, ומי שבנה עסק על תמחור מסובסד יגלה כמה הוא היה תלוי בו.
