ארז אסקל, ראש מטה הבינה המלאכותית הלאומי במשרד ראש הממשלה, קרא לישראל לבנות "ריבונות טכנולוגית" בתחום הבינה המלאכותית, כדי לא להיות תלויה בטכנולוגיה זרה. בנאום בשבוע ה-AI של אוניברסיטת תל אביב ביום שני הציג אסקל רשימת יעדים שאפתנית: תשתית חשמל של כ-2 גיגה-ואט עבור מרכזי נתונים, AI וייצור שבבים, מאות אלפי מעבדים גרפיים, מודל יסוד (foundation model) ישראלי ריבוני ומחשב קוונטי ישראלי.
לגבי מספר המעבדים יש פערים בין הדיווחים. חלק מכלי התקשורת דיווחו על יעד של 100,000 מעבדים, המספר שהופיע כבר בהחלטת ממשלה מיוני. לפי כלכליסט, אסקל דיבר על תוכנית רחבה יותר של כ-300,000 מעבדים: כ-100,000 לשימוש לאומי וכ-200,000 לחברות טכנולוגיה ולמרכזי נתונים. במסגרת האירוע הושק גם מכון לאומי לבחינת ההשפעות של AI.
הרטוריקה חדה. לפי הדיווחים, אסקל טען שמי שישלוט בבינה המלאכותית ישלוט ב"מתג" של מדינות, ושבתוך כמה שנים התשתיות הלאומיות של ישראל יפעלו על AI. מדינה שתלויה לחלוטין במודלים ובשרתים של חברות אמריקאיות או סיניות, לפי ההיגיון הזה, מפקידה בידיהן חלק מהביטחון הלאומי שלה.
מה שחסר בנאום הוא כסף ולוחות זמנים. לפי כלכליסט, לא הוצג סכום מימון ולא מועד להשגת היעדים. פרופסור באוניברסיטת תל אביב העריך בעבר שתשתית של 100,000 מעבדים לבדה תעלה 20 עד 30 מיליארד דולר ואף יותר, תלוי בחומרה ובעלויות מרכזי הנתונים. תשתית חשמל של 2 גיגה-ואט היא שווה ערך לחלק משמעותי מצריכת החשמל של ישראל כולה בשעות שיא.
ההקשר הישראלי ברור: ענקיות הטכנולוגיה בונות מרכזי נתונים בקצב חסר תקדים, מדינות כמו צרפת, בריטניה, איחוד האמירויות וסעודיה משקיעות מיליארדים ב-AI לאומי, וישראל, למרות התעשייה החזקה שלה, משכירה כמעט את כל כוח החישוב שלה מחברות זרות. השאלה היא אם החזון הזה יקבל תקציב, או יצטרף לרשימה הארוכה של תוכניות לאומיות שנשארו במצגת.
