מדד המחירים לצרכן בארה"ב עלה ב-0.4% באוקטובר, יותר מהתחזיות, כך פרסמה אתמול הלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה של העבודה. גם מדד הליבה, שלא כולל מזון ואנרגיה ונחשב למדד החשוב יותר עבור הפד, עלה ב-0.3%, מעל ה-0.2% שציפו לו הכלכלנים.
הנתון הזה חשוב בגלל מי שהגיב אליו. נגיד הפד כריסטופר וולר אמר לפני הפרסום שהוא נוטה להעלאת ריבית של רבע אחוז בדצמבר, אבל ששקול להעלות בחצי אחוז אם מדד הליבה יעלה ב-0.3% לפחות באוקטובר. זה בדיוק מה שקרה. גם נשיאת הפד של דאלאס, לורי לוגן, אמרה שהיא רואה צורך בשתי העלאות נוספות של רבע אחוז. לפי כלי FedWatch של CME, הסיכוי להעלאה של חצי אחוז בדצמבר קפץ מכמעט אפס לכ-14%.
השוק הגיב מיד. המניות ירדו, והתשואה על אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ל-10 שנים חזרה מעל רמת ה-5%. מדד S&P 500 נגרר למטה גם בגלל הירידה במניית אנבידיה, שנפגעה מפרשת המנכ"ל שלה. השילוב של ריבית עולה ומניית הדגל של עידן ה-AI בצרות הוא בדיוק התרחיש שמשקיעי הטכנולוגיה חששו ממנו.
למה מניות טכנולוגיה רגישות במיוחד לריבית? כי השווי שלהן נשען על רווחים שצפויים בעתיד הרחוק, וכשהריבית עולה, כסף עתידי שווה פחות היום. בנוסף, ריבית גבוהה מייקרת את המימון של מרכזי הנתונים, שחלק גדול מהם נבנה בהלוואות. וכשאג"ח ממשלתי בטוח נותן 5% בשנה, משקיעים פחות מוכנים לקחת סיכון על מניות צמיחה.
לישראל זה רלוונטי ישירות. חברות ההייטק הישראליות נסחרות בעיקר בנאסד"ק ומגייסות מקרנות אמריקאיות, ולכן ריבית אמריקאית גבוהה יותר פוגעת בשווי שלהן ובקלות שבה הן מגייסות כסף. ובשבוע שבו Anthropic יוצאת לסיבוב משקיעים לקראת אחת ההנפקות הגדולות בהיסטוריה, השאלה כמה המשקיעים מוכנים לשלם על צמיחה עתידית הפכה פתאום להרבה פחות תיאורטית.
