השם "אל ניניו" חוזר שוב ושוב בתחזיות מזג האוויר השנה, וגם השירות המטאורולוגי הישראלי הזהיר שהוא עשוי להביא סתיו וחורף גשומים מהרגיל. אבל מה הקשר בין אוקיינוס רחוק לגשם בתל אביב? הנה הסבר.
אל ניניו ("הילד" בספרדית) הוא שם של תופעה שבה פני המים במרכז ובמזרח האוקיינוס השקט, ליד קו המשווה, מתחממים יותר מהרגיל. בדרך כלל רוחות קבועות דוחפות את המים החמים מערבה, לכיוון אסיה. בשנות אל ניניו הרוחות נחלשות, והמים החמים מתפשטים מזרחה. השינוי הזה משפיע על האופן שבו אוויר חם ולח עולה לאטמוספרה, ודרכו על זרמי האוויר בכל העולם. התופעה חוזרת כל כמה שנים ונמשכת בדרך כלל כשנה.
ההשפעה של אל ניניו מורגשת חזק במיוחד באזורים הקרובים לאוקיינוס השקט: בצורות באוסטרליה ובאינדונזיה, גשמים ושיטפונות בדרום אמריקה. בישראל ההשפעה עקיפה וחלשה יותר, אבל לפי השירות המטאורולוגי, בשנים של אל ניניו חזק נמדדו כאן לעיתים קרובות חורפים גשומים יותר. לפי אחד המודלים שהשירות פרסם, כל מעלה של התחממות בפני הים קשורה לתוספת של כ-11% עד 15% בכמות הגשם השנתית, תלוי באזור.
וכאן חשוב הסייג: אל ניניו לא מבטיח חורף גשום. השירות המטאורולוגי עצמו מדגיש שמדובר בתרחישים ולא בתחזית ודאית, ושלא כל שנה של אל ניניו חזק הביאה לישראל חורף חריג. מזג האוויר בישראל מושפע מעוד גורמים רבים, ובהם מה שקורה בים התיכון ובאירופה.
מה הבינה המלאכותית מוסיפה? מודלים של AI, כמו זה שהשירות המטאורולוגי מפעיל וכמו WeatherNext 3 של גוגל, לומדים מעשרות שנים של נתונים ומזהים דפוסים שקשה לחשב בשיטות המסורתיות. הם משפרים בעיקר את התחזית לימים הקרובים ואת הזיהוי המוקדם של אירועים חריגים, שלפי השירות אפשר לזהות בדרך כלל שלושה עד חמישה ימים מראש. ההמלצה לחורף הקרוב: לעקוב אחרי התחזית, לנקות מרזבים ולבדוק ניקוז, ובימי סערה להקשיב להנחיות הרשמיות.
