השבועות האחרונים הכניסו את המחשוב הקוונטי לכותרות בישראל. אינטל הודיעה על רכישת קלאסיק, חברת תוכנה ישראלית לתחום, בכ-2.2 מיליארד דולר. אבל רוב האנשים עדיין לא בטוחים מה זה בעצם מחשב קוונטי. הנה הסבר בלי משוואות.
מחשב רגיל, מהטלפון שבכיס ועד מחשב העל החזק בעולם, עובד עם ביטים: מתגים זעירים שכל אחד מהם יכול להיות 0 או 1. כל חישוב, מתמונה ועד סרטון ביוטיוב, הוא בסוף רצף ענק של אפסים ואחדים. מחשב קוונטי עובד עם קיוביטים, יחידות שמנצלות חוקים של פיזיקה קוונטית. קיוביט יכול להיות במצב שהוא שילוב של 0 ו-1 בו זמנית, וכמה קיוביטים יכולים להיות "שזורים", כלומר קשורים זה בזה כך שמה שקורה לאחד משפיע על האחר. התוצאה: לסוגים מסוימים של בעיות, מחשב קוונטי יכול לבחון מספר עצום של אפשרויות בצורה שמחשב רגיל לא מסוגל לה.
חשוב להבין מה מחשב קוונטי לא יעשה: הוא לא יריץ מהר יותר את הוואטסאפ או את המשחקים שלכם. הוא מתאים לבעיות מאוד מסוימות, כמו סימולציה של מולקולות לפיתוח תרופות וחומרים, בעיות אופטימיזציה מורכבות, ופריצה של סוגים מסוימים של הצפנה. הבעיה הגדולה כרגע היא רעש: קיוביטים רגישים מאוד לחום, לרטט ולהפרעות, ומאבדים את המידע במהירות. לכן רוב המחשבים הקוונטיים של היום עדיין ניסיוניים, והמרוץ הוא לבנות מערכות שמתקנות את השגיאות של עצמן.
אז למה אינטל משלמת מיליארדים עכשיו? כי מי שיגיע ראשון למחשב קוונטי אמין יחזיק ביתרון עצום, וכי הבסיס נבנה כבר היום. קלאסיק לא בונה מחשב, אלא תוכנה שמאפשרת לכתוב אלגוריתמים קוונטיים בשפה גבוהה ולהריץ אותם על סוגים שונים של מחשבים. זה דומה לתפקיד ששפות התכנות מילאו במחשבים הרגילים: בלעדיהן, רק מעטים יכלו לכתוב תוכנה. אינטל מפתחת חומרה קוונטית משלה, והחיבור עם קלאסיק נותן לה גם את שכבת התוכנה.
ולמה זה נוגע לכולכם? בגלל ההצפנה. חלק גדול מההצפנה שמגינה היום על חשבון הבנק ועל ההודעות שלכם מבוסס על בעיות מתמטיות שמחשב רגיל לא יכול לפתור. מחשב קוונטי גדול ואמין יוכל לפתור חלק מהן. זה עוד לא קרה, אבל ארגונים וממשלות כבר מתחילים לעבור להצפנה "פוסט-קוונטית", שאמורה לעמוד גם בפני מחשבים כאלה. המעבר הזה יימשך שנים, וגם הוא הזדמנות לחברות ישראליות.
