השווקים כבר הגיבו לתוצאות בחירות האמצע בארה"ב, עם ירידות חדות במניות השבבים והבינה המלאכותית. אבל מעבר לתגובה המיידית, כדאי לשאול מה השינוי בוושינגטון יכול לשנות בפועל עבור ההייטק הישראלי, שתלוי בשוק האמריקאי יותר מבכל שוק אחר. התשובה הקצרה: בחלק מהתחומים הרבה, ובחלק כמעט כלום.
הזירה הראשונה היא הרגולציה על בינה מלאכותית. בשנים האחרונות הממשל האמריקאי העדיף להשאיר את התחום פתוח יחסית, ומדינות שונות ניסו לחוקק כללים משלהן. קונגרס עם רוב דמוקרטי עשוי לדחוף לכללים מחמירים יותר בנושאים כמו שקיפות, פרטיות והגנה על ילדים. לחברות ישראליות שמוכרות כלי AI בארה"ב זה עשוי להוסיף עלויות ציות, אבל גם לייצר ביקוש: חברות סייבר ואבטחת נתונים ישראליות מוכרות בדיוק את הכלים שעוזרים לעמוד בכללים כאלה.
הזירה השנייה היא מרכזי הנתונים. הבחירות הראו שההתנגדות הציבורית לבנייתם רחבה, והיא כנראה תתחזק ברמה המקומית. זה חשוב לישראל בעקיפין: אם הבנייה בארה"ב תאט, הביקוש לשבבים ולציוד ייצור עשוי להיפגע בהמשך, וזה ירגיש אצל נובה, קמטק וטאואר. מצד שני, בנייה מוגבלת יכולה להגביר את הביקוש לטכנולוגיות שמייעלות את השימוש בחשמל ובמחשוב, תחום שבו פועלות לא מעט חברות ישראליות.
הזירה השלישית היא סין. המגבלות על ייצוא שבבים וטכנולוגיה לסין נהנו בשנים האחרונות מתמיכה של שתי המפלגות, ולכן סביר שלא ישתנו דרמטית. זה רלוונטי לחברות ציוד ישראליות שחלק מהלקוחות שלהן בסין. הזירה הרביעית היא הביטחון: חוזים של הפנטגון עם חברות טכנולוגיה ישראליות, כמו בתחום הרחפנים, תלויים בתקציבים שהקונגרס מאשר, ושם השינוי עשוי להיות איטי ומורכב.
מה כנראה לא ישתנה? התלות ההדדית. חברות הענק האמריקאיות, גוגל, מיקרוסופט, אנבידיה, אינטל ופאלו אלטו, מחזיקות בישראל כמה ממרכזי הפיתוח הגדולים שלהן מחוץ לארה"ב, וקנו השנה חברות ישראליות בעשרות מיליארדי דולרים. האינטרס הזה לא תלוי במפלגה שולטת. בשורה התחתונה, הבחירות עשויות לשנות את הקצב ואת הכללים, אבל לא את הכיוון: ההייטק הישראלי ימשיך להיות חלק בלתי נפרד מכלכלת הטכנולוגיה האמריקאית.
