יום חמישי היה יום קשה במיוחד למניות השבבים. אנבידיה ירדה ביותר מ-9%, ברודקום ב-10%, ומניות של חברות זיכרון וציוד ירדו אפילו יותר. מי שהסתכל רק על המסך יכול היה לחשוב שמשהו נשבר בתעשייה. אבל כדאי לשים לב לפער: באותו שבוע ממש, שלוש חברות השבבים הישראליות הבולטות פרסמו את הדוחות הטובים בתולדותיהן.
נובה דיווחה על הכנסות של 287.8 מיליון דולר וצמיחה של 28%, וצופה לראשונה רבעון של יותר מ-300 מיליון דולר. קמטק דיווחה על 161.3 מיליון דולר ותחזית ל-2027 של יותר מ-800 מיליון דולר. טאואר דיווחה על 526 מיליון דולר וצפי לכ-600 מיליון ברבעון הבא. אלה לא מספרים של תעשייה בבעיה. אלה מספרים של תעשייה שעובדת במלוא הכוח.
אז למה המניות נפלו? כי שוק המניות לא מתמחר את הרבעון הנוכחי, אלא את מה שהוא מנחש לגבי השנתיים הבאות. אחרי ניצחון הדמוקרטים בבחירות האמצע, ואחרי שהבוחרים דחו כמעט כל הצעה מקומית לבנות מרכזי נתונים, משקיעים התחילו לשאול שאלה פשוטה: אם יהיה קשה יותר לבנות מרכזי נתונים בארה"ב, האם חברות הענק יקנו פחות שבבים? זו שאלה לגיטימית, אבל בינתיים היא בגדר חשש, לא עובדה.
כאן יש הבדל חשוב בין החברות. אנבידיה מוכרת את השבב הסופי, ולכן היא הראשונה שתרגיש האטה בביקוש. נובה וקמטק מוכרות ציוד למפעלים שמייצרים שבבים, והציוד הזה מוזמן חודשים מראש. קמטק, למשל, מספרת על הזמנות של יותר מ-800 מיליון דולר מתחילת השנה. כלומר, גם אם הביקוש יואט מחר בבוקר, ההכנסות של החברות האלה כבר מובטחות לרבעונים הקרובים. היתרון הזה הוא גם חיסרון: כשמגיעה האטה אמיתית, יצרניות הציוד מרגישות אותה מאוחר יותר, אבל לעיתים בחדות רבה יותר.
מתי כדאי לדאוג באמת? שלושה סימנים שכדאי לעקוב אחריהם. הראשון: אם חברות הענק, מיקרוסופט, גוגל, אמזון ומטא, יקצצו בתחזיות ההשקעה שלהן במרכזי נתונים. השני: אם יצרניות השבבים הגדולות, כמו TSMC וסמסונג, ידחו הקמה של קווי ייצור חדשים. השלישי: אם ההזמנות החדשות של נובה וקמטק יתחילו לרדת, גם כשההכנסות עדיין גבוהות. כל עוד שלושת אלה לא קורים, הנפילה של יום חמישי נראית יותר כמו פחד מאשר כמו שינוי במציאות.
