זה קורה גם לאנשים זהירים. הקלדתם פרטי אשראי באתר שנראה אמיתי, מסרתם קוד שקיבלתם ב-SMS, העברתם כסף ל"בן משפחה" או התקינו אפליקציה לפי הוראות של "נציג הבנק". הרגע שבו מבינים שנפלתם בהונאה מלווה בבושה ובלחץ. חשוב לזכור שני דברים: זה לא אשמתכם, ומה שתעשו בשעה הקרובה יכול להציל הרבה כסף.
צעד ראשון: עצרו את הכסף. אם מסרתם פרטי כרטיס אשראי, התקשרו מיד לחברת האשראי או לבנק, דרך המספר שעל גב הכרטיס או באפליקציה הרשמית, ובקשו לחסום את הכרטיס ולבטל עסקאות חשודות. אם ביצעתם העברה בנקאית או העברה באפליקציית תשלום, פנו לבנק מיד ובקשו לנסות לעצור אותה. העברות שמזוהות מהר אפשר לפעמים לעכב או להחזיר. כל שעה שעוברת מקטינה את הסיכוי.
צעד שני: נעלו את החשבונות. אם מסרתם סיסמה או קוד, היכנסו לחשבון והחליפו סיסמה מיד, ובהגדרות האבטחה התנתקו מכל המכשירים. אם הנוכל השתלט על הוואטסאפ, הפעילו אותו מחדש במכשיר שלכם עם המספר שלכם, והגדירו אימות דו-שלבי. אם התקנתם אפליקציה לפי הוראות של מישהו, במיוחד אפליקציה לשליטה מרחוק, הסירו אותה, ואם ניתן, התייעצו עם איש מקצוע לגבי בדיקת המכשיר.
צעד שלישי: דווחו והזהירו. דווחו למערך הסייבר הלאומי במוקד 119 ולמשטרה, ושמרו צילומי מסך של ההודעות, מספרי טלפון, שמות אתרים ופרטי העברות. הדיווח חשוב גם אם הכסף לא יחזור, כי הוא עוזר לזהות ולעצור את אותם נוכלים. אם החשבון שלכם ברשת חברתית או בוואטסאפ נפרץ, הודיעו לאנשי הקשר דרך ערוץ אחר שלא ייענו לבקשות כסף בשמכם.
צעד רביעי, וחשוב במיוחד: היזהרו מההונאה השנייה. נוכלים יודעים מי כבר נפל, ולעיתים פונים שוב בשם "חברה לשחזור כספים", "עורך דין" או "יחידה משטרתית" שמבטיחים להחזיר את הכסף תמורת תשלום מראש. גוף אמיתי לא יבקש מכם לשלם כדי לקבל את הכסף שלכם בחזרה. ולבסוף: ספרו לאנשים קרובים. רוב ההונאות מצליחות כי הקורבנות מתביישים לדבר, ושיחה גלויה עוזרת להגן על כל המשפחה.
