המספרים של 2026 בסייבר הישראלי יוצאי דופן אפילו בסטנדרטים מקומיים. לפי נתוני IVC ולאומיטק, חברות הסייבר הישראליות גייסו כ-4.3 מיליארד דולר בתשעת החודשים הראשונים של השנה, 38% מכל ההשקעות בהייטק הישראלי. ולפי נתונים שפרסם כלכליסט, ברבעון השלישי קיבלה ישראל כמעט מחצית מכל ההשקעות בחברות סייבר בעולם. מדינה עם פחות מ-10 מיליון תושבים. איך זה קורה?

הסיבה הראשונה היא האנשים. היחידות הטכנולוגיות בצה"ל מכשירות מדי שנה אלפי צעירים בתחומים של הגנה ותקיפה ברשת, ונותנות להם אחריות על מערכות אמיתיות בגיל צעיר. רבים מהם יוצאים לתעשייה עם ניסיון מעשי שקשה למצוא במקום אחר, ועם רשת של חברים מהשירות שהופכים לשותפים מייסדים. הסיבה השנייה היא הניסיון המצטבר: מצ'ק פוינט בשנות ה-90 ועד Wiz היום, כל דור של חברות הצמיח מנהלים, משקיעים ויזמים שהקימו את הדור הבא.

הסיבה השלישית היא ההוכחה. בשנה וחצי האחרונות נמכרו Wiz ב-32 מיליארד דולר, סייברארק בכ-25 מיליארד, ארמיס ב-7.75 מיליארד ו-ורוניס ב-6.3 מיליארד. כשקרן הון סיכון רואה אקזיטים כאלה, היא מוכנה להמר בגדול על החברה הישראלית הבאה. הסיבה הרביעית היא התזמון: הבינה המלאכותית יצרה בעיות אבטחה חדשות לגמרי, כמו הגנה על סוכני AI ועל המידע שהם ניגשים אליו, וחברות ישראליות כמו Cyera, סנטרה ו-Upwind זיהו אותן מוקדם.

אבל יש גם סיכונים. הראשון הוא ריכוזיות: הכסף מתרכז בפחות חברות ובסבבים גדולים יותר. סבב אחד של Upwind או של Cyera יכול להטות את כל הנתונים, וחברות צעירות יותר מתקשות לגייס. השני הוא "מפעל לאקזיטים": רוב החברות המצליחות נמכרות לענקיות אמריקאיות, והחלטות על עובדים ופיתוח עוברות לחו"ל. כשקראודסטרייק רכשה את הטכנולוגיה של XM Cyber, רוב העובדים בישראל פוטרו.

השורה התחתונה: הסייבר הוא כרגע מנוע הצמיחה החזק ביותר של ההייטק הישראלי, ונראה שהוא יישאר כזה כל עוד הבינה המלאכותית ממשיכה לייצר איומים חדשים. האתגר של השנים הבאות הוא להפוך את ההצלחה הזו לחברות שנשארות כאן וגדלות כאן, ולא רק לסכומי אקזיט מרשימים.