ביום חמישי בערב פרסמו כמה חברות תוכנה את הדוחות שלהן, והתגובה של המשקיעים יצרה תמונה מעניינת. ג'יפרוג, שהוקמה בישראל, עקפה את התחזיות, העלתה את התחזית השנתית, והמניה קפצה בכ-22%. אטלסיאן, החברה שמאחורי Jira ו-Confluence, גם היא עקפה את התחזיות, אבל המניה צנחה בכ-16% בגלל תחזית זהירה. שתי חברות תוכנה, שתי תוצאות טובות, שתי תגובות הפוכות. למה?
התשובה נמצאת בשאלה שכל משקיע בחברות תוכנה שואל היום: האם הבינה המלאכותית מגדילה את השוק שלך, או מאיימת להחליף אותו? ג'יפרוג מוכרת פלטפורמה לניהול ואבטחה של "החלקים" שמהם בנויה תוכנה: ספריות קוד, קבצים, מכולות, ובשנה האחרונה גם מודלים של בינה מלאכותית. כשסוכני AI כותבים יותר קוד, יש יותר חלקים לנהל ולאבטח. כלומר, כל קפיצה בשימוש ב-AI מגדילה את הביקוש למוצר שלה. זה מתבטא במספרים: הכנסות הענן של ג'יפרוג צמחו ב-60%.
אטלסיאן נמצאת במקום מורכב יותר. הכלים שלה משמשים צוותים לנהל משימות, לתעד ולתאם עבודה, והיא גובה כסף לפי מספר המשתמשים. אם סוכני AI מבצעים חלק מהעבודה, ייתכן שחברות יצטרכו פחות עובדים, ולכן פחות מנויים. ייתכן גם שכלי AI ינהלו בעצמם חלק מהמשימות שבשבילן צריך היום מערכת ניהול. אטלסיאן מפתחת כלי AI משלה, והיא עדיין חברה גדולה ורווחית, אבל המשקיעים מתמחרים את הסיכון.
זה דפוס שחוזר בכל שוק התוכנה השנה. חברות שמוכרות תשתית לעולם ה-AI, כמו קלאודפלייר, שגם היא זינקה באותו ערב, נהנות. חברות שמודל ההכנסות שלהן מבוסס על "מושבים", כלומר על מספר העובדים שמשתמשים במוצר, נמצאות בלחץ. גם בישראל רואים את זה: מאנדיי, שגם היא גובה לפי משתמשים, צמצמה השנה כ-20% מכוח האדם במסגרת מעבר לבינה מלאכותית, ופייבר מאבדת קונים לכלי AI.
המסקנה למי שעוקב אחרי ההייטק הישראלי: השאלה החשובה כבר לא "האם החברה משתמשת ב-AI", כי כולן משתמשות. השאלה היא איפה החברה עומדת בשרשרת. מי שמוכר את הכלים, התשתיות או האבטחה שהבינה המלאכותית צריכה, יוצא נשכר. מי שמוכר עבודה שהבינה המלאכותית יכולה לעשות, צריך להמציא את עצמו מחדש, ומהר.
