לפני כמה שנים, הבנקים הדיגיטליים נראו כמו התשובה לאחת הבעיות הוותיקות של הכלכלה הישראלית: שוק בנקאות ריכוזי, עם עמלות גבוהות ותחרות חלשה. שני יזמים מהשמות הגדולים בהייטק הישראלי, פרופ' אמנון שעשוע ממובילאיי וניר צוק מפאלו אלטו, הקימו כל אחד בנק משלו. היום, שני הבנקים נאבקים, ובדיוק עכשיו מגיעה לשוק מתחרה בינלאומית עם כיסים עמוקים בהרבה.

וואן זירו: מחפשים קונה

לפי כלכליסט וגלובס, שעשוע בוחן מכירה של השליטה בוואן זירו, לפי שווי של כ-1.1 עד 1.2 מיליארד שקל, כ-345 עד 375 מיליון דולר. האפשרויות כוללות משקיע חדש או שותף אסטרטגי, שעשוי גם להזרים הון לבנק, ולהשאיר את שעשוע עם מניות מיעוט. לפי הדיווחים, ישראכרט כבר בחנה עסקה דומה מוקדם יותר השנה, ובענף הבנקאות עלה גם רעיון של מיזוג עם כאל, אם תימכר.

המספרים מאחורי הקושי

הסיבה לחיפוש ברורה מהמספרים. לפי הדיווחים, וואן זירו סיימה את 2025 בהפסד של 214 מיליון שקל, והפסידה עוד 84 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2026. ההון העצמי שלה עמד בסוף המחצית על 53 מיליון שקל בלבד. ההנהלה עדיין צופה רווחיות ב-2027. אבל בנק עם הון עצמי כזה צריך הזרמת כסף כדי להמשיך לגדול, ואולי גם כדי לעמוד בדרישות הרגולטוריות.

אש: עסקה שקרסה

הסיפור של בנק אש דומה. במרץ חתמה ישראכרט, שבשליטת קבוצת דלק, על מזכר הבנות לרכוש את אש לפי שווי של 400 מיליון שקל במניות ובמזומן. ביולי פקע המזכר בלי הסכם סופי, והעסקה בוטלה. זאת אחרי שבעבר השקיעה כלל ביטוח בבנק לפי שווי של 1.8 מיליארד שקל. לפי גלובס, אש יוצא עכשיו לגייס 150 מיליון שקל, ולפי כלכליסט צוק עצמו צפוי להזרים עשרות מיליוני שקלים.

מה השתבש?

שלוש בעיות. הראשונה: לבנות בנק זה יקר ואיטי. צריך מערכות, רגולציה, הון עצמי, וכל לקוח חדש עולה כסף רב. השנייה: הישראלים לא עוזבים את הבנק שלהם. המשכורת, המשכנתא וההלוואות קשורות לבנק הוותיק, והמעבר מסורבל, גם אחרי הרפורמות. השלישית: הבנקים הגדולים לא ישבו בחיבוק ידיים. הם השקיעו באפליקציות, הוזילו עמלות בחלק מהמוצרים, ולאומי אף הקים בנק דיגיטלי משלו, פפר.

ועכשיו רבולוט

בנק ישראל העניק לרבולוט רישיון מותנה להקמת בנק בישראל. בניגוד לבנקים הדיגיטליים המקומיים, רבולוט לא צריכה לבנות מוצר מאפס: יש לה אפליקציה שעובדת, עשרות מיליוני לקוחות בעולם, ויכולת לספוג הפסדים בשנים הראשונות. וכדי לנהל את הבנק היא גייסה את מולי בן צבי, לשעבר יו"ר לאומי, ואת אורי נתן, לשעבר מנכ"ל פפר. מבחינת וואן זירו ואש, זה מתחרה שמכוון בדיוק לאותם לקוחות.

מי ירוויח מזה?

אם יש צד שמרוויח מהבלגן, אלה הלקוחות. כל בנק חדש, מצליח או נאבק, מפעיל לחץ על הבנקים הגדולים להוריד עמלות ולשפר שירות. ייתכן שהתרחיש הסביר הוא איחוד: וואן זירו או אש יתמזגו עם חברת כרטיסי אשראי או עם גוף פיננסי גדול, ויהפכו לזרוע הדיגיטלית שלו. זה פחות מהפכני ממה שהיזמים חלמו, אבל עשוי להיות דרך לשרוד.

מה כדאי ללקוחות לדעת

מי שמחזיק חשבון בבנק דיגיטלי לא צריך להיבהל. הבנקים האלה נמצאים בפיקוח בנק ישראל, ומכירה או מיזוג לא אמורים לפגוע בכספי הלקוחות. אבל כדאי לעקוב אחרי שינויים בעמלות ובתנאים, שעלולים להשתנות כשבעלים חדשים ייכנסו לתמונה. ולמי שמחכה לרבולוט: הרישיון עדיין מותנה, ואין מועד לפתיחת השירות.

השורה התחתונה

הניסיון לשבור את שוק הבנקאות הישראלי דרך בנקים דיגיטליים מקומיים התברר כקשה ויקר הרבה יותר ממה שחשבו. שני מהיזמים המצליחים בהייטק הישראלי גילו שבנקאות היא לא עוד סטארטאפ. אם המהפכה תגיע בסוף, ייתכן שהיא תגיע דווקא מבחוץ, מחברה בריטית שכבר עברה את השלב הזה במדינות אחרות.