חברת מסדי הנתונים MongoDB הודיעה על רכישת פיירבולט (Firebolt), חברת ניתוח נתונים שנוסדה ב-2019 ומתוארת ברוב הדיווחים כישראלית. המחיר לא פורסם: לפי הדיווחים, MongoDB לא צירפה לדיווח לרשות ניירות הערך האמריקאית את הסכם הרכישה או את הסכום. אבל המספר שכן ידוע מספר את הסיפור: ב-2022 גייסה פיירבולט סבב C של 100 מיליון דולר לפי שווי של 1.4 מיליארד דולר, ולפי הדיווחים המחיר הנוכחי נמוך משמעותית.
מה מונגו קונה?
פיירבולט פיתחה מנוע לניתוח כמויות גדולות של נתונים במהירות גבוהה, ממש בזמן אמת. MongoDB מתכוונת להריץ את המנוע הזה לצד מסד הנתונים שלה, כך שלקוחות יוכלו לנתח נתונים בלי לבנות צינור נפרד לשם כך. ההיגיון העסקי עכשיו הוא בינה מלאכותית: סוכני AI צריכים לשלוף ולנתח נתונים בתוך שניות, והשילוב אמור לאפשר את זה. לפי הדיווחים, לקוחות פיירבולט הקיימים ימשיכו לקבל שירות.
למה המחיר נמוך?
פיירבולט גייסה בסך הכול כ-270 מיליון דולר, רובם בתקופת השיא של 2021-2022, כשהשווי של חברות תוכנה הגיע לרמות חסרות תקדים. מאז, הריבית עלתה, מכפילי השווי של חברות תוכנה קרסו, והתחרות בתחום מסדי הנתונים לניתוח, מול ענקיות כמו Snowflake ו-Databricks, רק התחזקה. חברה שתומחרה כאילו תהפוך למובילה בתחום, ולא הפכה, מגיעה לשולחן המשא ומתן בעמדה חלשה.
פיירבולט לא לבד
הסיפור הזה חוזר על עצמו בהייטק הישראלי בחודשים האחרונים. XM Cyber, שנרכשה ב-2021 בידי קבוצת שוורץ הגרמנית בכ-700 מיליון דולר, מכרה השנה את הטכנולוגיה שלה לקראודסטרייק בעסקה שהוערכה בכ-600 מיליון דולר, ופיטרה כ-250 מכ-300 עובדיה בישראל. Explorium, חברת נתונים ישראלית שגייסה מאות מיליוני דולרים, נסגרה בתחילת החודש. ובקיץ, AI21 Labs פיטרה יותר מ-60% מעובדיה.
מה המשותף?
כולן גייסו כסף רב בתקופה שבה המשקיעים תמחרו צמיחה עתידית בנדיבות, ונתקלו במציאות אחרת: צמיחה איטית יותר, תחרות חזקה יותר, ובשנתיים האחרונות גם מהפכת ה-AI, ששינתה את סדר העדיפויות של הלקוחות. עבור חלק מהן, מכירה במחיר נמוך היא התוצאה הטובה ביותר האפשרית: היא מחזירה לפחות חלק מהכסף ומשאירה את הטכנולוגיה בחיים.
מי מפסיד ומי מרוויח?
במכירה מתחת לשווי השיא, הסדר שבו מתחלק הכסף חשוב. משקיעים מאוחרים מחזיקים בדרך כלל במניות בכורה, שמבטיחות להם לקבל את כספם לפני האחרים. מייסדים ועובדים, שמחזיקים במניות רגילות ובאופציות, עלולים לקבל הרבה פחות ממה שקיוו, ולפעמים כמעט כלום. לכן, מבחינת העובדים, "אקזיט" לא תמיד אומר כסף.
ובאותו זמן, כסף חדש
הפרדוקס הוא שבדיוק בתקופה הזו זורם הון רב לסטארטאפים ישראליים חדשים. קורמה, חברת סייבר בת שנה עם עשרות עובדים, גויסה לפי שווי של מיליארד דולר. Edelbyte גייסה 70 מיליון דולר ביציאה מחשאיות. רמון.ספייס גייסה 124 מיליון. הכסף לא נעלם מההייטק הישראלי, הוא עובר מחברות של הגל הקודם לחברות של גל ה-AI.
מה זה אומר ליזמים ולעובדים?
הלקח של פיירבולט ודומותיה הוא ששווי גבוה בגיוס הוא לא הישג, אלא התחייבות. כל דולר שמגויס לפי שווי מנופח מעלה את הרף שהחברה צריכה לעבור באקזיט. לעובדים שמצטרפים היום לחברות AI בשווי של מיליארד דולר כמעט מהיום הראשון, כדאי לזכור את הסיפור הזה, ולשאול לא רק כמה החברה שווה, אלא כמה היא צריכה להיות שווה כדי שהאופציות שלהם יהיו שוות משהו.
השורה התחתונה
מכירת פיירבולט לא תעשה כותרות כמו ההנפקה של Anthropic או הגיוס של קורמה, אבל היא מספרת חלק חשוב לא פחות מהסיפור של ההייטק הישראלי ב-2026: סגירת החשבון עם השיא של 2021. החברות של הגל הקודם נמכרות, נסגרות או מצטמצמות, והגל הבא כבר כאן, עם שווי גבוה משלו ועם אותן שאלות.
