לפי דיווח של בלומברג מהשבוע שעבר, אפל הורידה לחלק מהמהנדסים שלה את תקרת ההוצאה היומית על כלי בינה מלאכותית, כמו עוזרי קוד ומודלים של חברות חיצוניות, מ-300 דולר ל-200 דולר. הקיצוצים הראשונים נכנסו לתוקף כבר באוקטובר, ולפי הדיווח, לחלק מהצוותים התקרה צפויה לרדת ל-100 דולר ליום. עובדים שצריכים יותר יכולים לבקש אישור מהנהלה. אפל סירבה להגיב.
כדי להבין את המספרים, כדאי לתרגם אותם. 300 דולר ליום הם כ-6,000 דולר בחודש של 20 ימי עבודה, לעובד אחד. גם 200 דולר ליום הם כ-4,000 דולר בחודש, יותר ממשכורת של מפתח מתחיל במדינות רבות. לפי עובדים שדיברו עם בלומברג, מעטים הגיעו בפועל לתקרה הקודמת, כך שהקיצוץ הראשון חוסך מעט. אבל הכיוון ברור: הצעד הוא חלק ממאמץ רחב של המנכ"ל ג'ון טרנוס לקצץ בעלויות.
הסיפור הזה חשוב כי אפל היא לא חברה שחסר לה כסף. אם גם אפל מתחילה לשאול כמה עולה כל שעה של AI ומה היא מקבלת בתמורה, זה סימן שהשלב שבו חברות נתנו לעובדים להשתמש בכמה שרוצים, "כי זה העתיד", מתקרב לסופו. ספקיות ה-AI, ובראשן OpenAI ו-Anthropic, מוכרות לחברות כלי פיתוח שגובים לפי שימוש, וסוכנים שכותבים קוד לבד יכולים לשרוף כמויות עצומות של משאבים במשימה אחת.
השאלה האמיתית היא לא אם AI עוזר למהנדסים, אלא כמה. אף חברה גדולה עוד לא פרסמה נתונים משכנעים שמראים שמהנדס עם תקציב AI של 6,000 דולר בחודש מייצר הרבה יותר ממהנדס עם תקציב של 1,000 דולר. כל עוד אין מדידה כזאת, הנהלות יתייחסו להוצאה הזאת כמו לכל הוצאה אחרת: יקצצו אותה כשצריך לשפר את השורה התחתונה.
לחברות ישראליות יש כאן לקח מעשי. סטארטאפים רבים בארץ אימצו כלי קוד מבוססי AI בהתלהבות, וחלקם אף צמצמו גיוסים בטענה שהכלים מחליפים מפתחים. אם התמחור של הכלים האלה יעלה, או אם המשקיעים יתחילו לשאול כמה הם עולים, החיסכון בכוח אדם עלול להתברר כקטן ממה שנראה. מי שלא מודד היום כמה הוא מוציא על AI ומה הוא מקבל בתמורה, יגלה את זה בדוח הכספי.
