משרד המסחר האמריקאי פרסם כלל חדש שמחייב רישיון יצוא לשבבי בינה מלאכותית מתקדמים לחמש מדינות: אינדונזיה, מלזיה, סינגפור, תאילנד וברזיל. הכלל, שזכה לשם "Addressing Remote Access to Advanced Semiconductors", נועד לסגור פרצה מוכרת: חברות סיניות שלא יכולות לקנות שבבים מתקדמים ישירות, אבל משתמשות בכוח המחשוב שלהם דרך מרכזי נתונים במדינות שלישיות.
מה בדיוק משתנה?
עד היום אפשר היה לייצא שבבי AI מתקדמים למדינות האלה בלי רישיון מיוחד. מעכשיו, כל ייצוא, ייצוא חוזר או העברה בתוך המדינות האלה דורשים רישיון של הלשכה לתעשייה ולביטחון (BIS) במשרד המסחר. לפי הדיווחים, המדינות הוגדרו כבעלות סיכון גבוה להסטת שבבים, ושר המסחר רשאי להוסיף לרשימה מדינות נוספות. הכלל עוסק גם בגישה מרחוק דרך מרכזי נתונים בחו"ל, ולפי חלק מהדיווחים מפעילי מרכזי נתונים קיימים יקבלו כ-90 יום להתאים את עצמם.
מי פטור?
לפי הדיווחים, משלוחים לחברות שהמטה שלהן, או חברת האם הסופית שלהן, נמצאים בארה"ב, פטורים מהרישיון, בתנאי שהיצואן עומד בדרישות דיווח. בפועל, זה אומר שענקיות הענן האמריקאיות, כמו מיקרוסופט, גוגל ואמזון, יוכלו להמשיך לבנות מרכזי נתונים במדינות האלה. מי שייפגעו הם בעיקר מפעילים מקומיים ואסייתיים, וגם חברות ענן קטנות, שלא תמיד ברור מי עומד מאחוריהן.
למה דווקא סינגפור ומלזיה?
בשנים האחרונות הפכו סינגפור ומלזיה למוקדים גדולים של מרכזי נתונים בדרום-מזרח אסיה, וחשדות להסטת שבבים לסין דרכן עלו שוב ושוב. הכלל מגיע גם על רקע פרשת ג'נסן הואנג: במרכזה עומדת Megaspeed, חברת ענן מסינגפור שחוקרי משרד המסחר חשדו, לפי ניו יורק טיימס, שהסיטה שבבים מתקדמים של אנבידיה לסין. Megaspeed מכחישה, ואיש לא הואשם. אבל העיתוי מדבר בעד עצמו.
איך הגיבו המדינות?
ממשלת סינגפור הודיעה שהיא בוחנת את פרטי הכלל ומקיימת מגעים עם הרשויות האמריקאיות על אופן היישום, ושהיא מחפשת דרכים לאפשר גישה "מהימנה" לחברות סינגפוריות. במלזיה ובשאר המדינות הצפי דומה: ניסיון להגיע להסדר שיאפשר להמשיך למשוך השקעות במרכזי נתונים בלי להיתקל בחסימה אמריקאית.
מה זה עושה לאנבידיה?
זה בדיוק הסיכון שהמשקיעים חששו ממנו. לפי הדיווחים, מניית אנבידיה ירדה ביום שני בכ-4% וננעלה סביב 156 דולר, יום לפני פרסום הדוחות. במקביל, כמה בתי השקעות הורידו את ההמלצה על המניה בימים האחרונים, ובהם ברנשטיין, שחתכה את מחיר היעד בחצי, ל-200 דולר. התחזית של אנבידיה כבר לא כוללת הכנסות ממעבדי מרכזי נתונים בסין, אבל דרום-מזרח אסיה היא שוק משמעותי עבורה, והכלל עלול להאט שם מכירות.
ומה עם ישראל?
ישראל לא נמצאת ברשימה, וזה חשוב. בכלל הקודם של ממשל ביידן, "כלל ההפצה של AI" מינואר 2025, ישראל סווגה בשכבה האמצעית, עם מגבלות כמותיות על רכישת שבבים, והממשל הנוכחי הודיע כבר במאי 2025 שהוא מבטל אותו. הכלל החדש מכוון מדינות ספציפיות במקום לסווג את כל העולם, ולכן, לפחות כרגע, חברות ישראליות שבונות מרכזי נתונים או קונות שבבים מתקדמים לא נפגעות ישירות. עם זאת, שר המסחר רשאי להרחיב את הרשימה, וכל חברה ישראלית שמחזיקה תשתית ענן באחת המדינות החדשות צריכה לבדוק את ההשלכות.
השורה התחתונה
המלחמה על השבבים עוברת מהמפעלים לענן. וושינגטון כבר לא מסתפקת בשליטה על מי קונה שבבים, היא רוצה לדעת גם מי משתמש בהם, ואיפה. עבור אנבידיה, זה מוסיף עוד שכבת אי-ודאות לשבוע שבו היא ממילא מתמודדת עם משבר הנהגה. ובשביל המדינות שהפכו את מרכזי הנתונים למנוע צמיחה, זו תזכורת שבעידן ה-AI, תשתית מחשוב היא גם שאלה גיאופוליטית.
