חברת טכנולוגיית פרסום ישראלית בשם Discover-Tech מזוהה עם אחד מניסיונות המעקב הרחבים שתועדו אחרי משתמשי סטארלינק, שירות האינטרנט הלווייני של ספייסX. כך דיווחה היום (שלישי) סוכנות רויטרס בכתבה בלעדית, שמתבססת על שישה אנשים שמכירים את הנושא.
לפי הדיווח, חוקרים ב-TrendAI, יחידה של חברת אבטחת המידע היפנית Trend Micro, הגיעו למסקנה ש-Discover-Tech הייתה אחד המקורות הגדולים ביותר לפרסומות שהוצגו למשתמשי סטארלינק. החוקרים מעריכים שהפרסומות שימשו ככל הנראה לאיתור המיקום של המשתמשים או למעקב אחריהם בדרך אחרת.
היקף חריג
לפי הנתונים של TrendAI, החברה הייתה המציעה מספר אחת על תנועת הגלישה של סטארלינק ביותר מ-100 מדינות, כולל מדינות שבהן השירות אסור או מוגבל. בדוח שפרסמה TrendAI ב-15 באוקטובר לא הופיע שם החברה. הגורם האחראי תואר שם רק כ"ישות פרסום" וקיבל את שם הקוד Shadow-Earth-79. לפי המקורות של רויטרס, שם הקוד הזה מתייחס ל-Discover-Tech. TrendAI סירבה להסביר מדוע לא נקבה בשם החברה.
איך פרסומת הופכת לכלי מעקב
רוב הפרסומות באינטרנט נמכרות במכרזים אוטומטיים שנמשכים שבריר שנייה. כדי להחליט כמה להציע, המפרסמים מקבלים פרטים על הגולש: סוג המכשיר, כתובת ה-IP, מיקום משוער ואתר הגלישה. מי שמשתתף בהרבה מכרזים כאלה יכול לאסוף את המידע לאורך זמן, להצליב אותו עם מקורות אחרים ולזהות אנשים ספציפיים. במקרה של סטארלינק, המידע עשוי להיות רגיש במיוחד, כי השירות משמש גם באזורי מלחמה ובמדינות שבהן האינטרנט מצונזר.
לא המקרה הראשון
לפי הדיווחים, גם מכון המחקר Citizen Lab פרסם היום ממצאים על Discover-Tech, ולפיהם החברה השתמשה בפרסומות ממוקדות כדי לסייע בהחדרת רוגלות למכשירים, בין היתר במערכת של רשת אל-ג'זירה. בעבר כבר דווח בישראל על חברות סייבר מקומיות שמפתחות יכולות לאתר ולזהות משתמשי סטארלינק ברחבי העולם.
Discover-Tech והמנכ"ל שלה לא הגיבו לפניות של רויטרס במשך יותר משבועיים, וגם ספייסX לא הגיבה. חשוב לזכור שהקישור בין החברה לבין הממצאים מבוסס על מקורות אנונימיים ועל דוח שלא נקב בשמה, ולכן מדובר בטענות שלא אושרו רשמית.
השאלה הגדולה
המקרה מחדד בעיה שמוכרת למומחי פרטיות כבר שנים: מערכת הפרסום הדיגיטלי מפיצה מידע על גולשים לאלפי גורמים בכל שנייה, וכמעט אין דרך לפקח על מה שהם עושים בו. עבור משתמשי סטארלינק באזורים רגישים, המשמעות עלולה להיות חשיפת מיקום. עבור התעשייה הישראלית, זה עוד מקרה שבו חברת טכנולוגיה מקומית נקשרת לשימוש בכלים אזרחיים לצורכי מעקב.
