נתחיל במה שלא צריך לעניין אף אחד: חיי הנישואים של ג'נסן הואנג. מנכ"ל שבוגד באשתו הוא עניין לו ולמשפחתו, לא לבעלי המניות ולא לעיתונאים. אם זה היה כל הסיפור, הוא היה נגמר במכתב הסליחה ששלח לעובדים ביום ראשון. אבל זה לא כל הסיפור, ואנבידיה עושה כל מה שהיא יכולה כדי שנחשוב שכן.
הסיפור הוא זה: לפי דיווחים בארה"ב, האישה שעמה ניהל הואנג קשר נחשבת בעיני גורמי מודיעין אמריקאיים לנכס של המודיעין הסיני. היא הייתה בכירה ב-Megaspeed, לקוחה גדולה של אנבידיה שנחקרה בחשד להברחת שבבים לסין. ולפי ניו יורק טיימס, החקירה של משרד המסחר נעצרה אחרי שהיועץ המשפטי של אנבידיה פנה לחוקרים. שום דבר מזה לא הוכח, וכל המעורבים מכחישים עבירה. אבל אלה בדיוק השאלות שחקירה אמיתית צריכה לענות עליהן.
ומה עשה הדירקטוריון? הודיע על ועדה של דירקטורים בלתי תלויים, ובאותה הודעה כבר קבע שאין לו "סיבה להאמין" שנפגעו ביטחון לאומי או סודות של החברה, והביע אמון בהנהגת המנכ"ל. זה סדר הפוך. ועדת חקירה שהמסקנה שלה מתפרסמת יחד עם ההודעה על הקמתה היא לא ועדת חקירה, היא הודעה ליחסי ציבור. כשדירקטוריון מתחייב מראש לאמון, קשה להאמין שהוא ימצא משהו שיערער אותו.
קל להבין למה. הואנג הוא לא סתם מנכ"ל. הוא ייסד את החברה, מוביל אותה יותר משלושים שנה, והפך אותה מיצרנית כרטיסים גרפיים לגיימרים לחברה ששווה טריליונים. הוא גם הקשר האישי של אנבידיה לבית הלבן, והנשיא כבר מיהר להגן עליו. בחברה כזאת, הדירקטוריון חושש יותר מהפגיעה שתיגרם מעזיבת המייסד מאשר מכל דבר אחר. אבל זה בדיוק התפקיד של דירקטוריון: לשאול את השאלות הלא נוחות גם כשהתשובה עלולה לעלות ביוקר.
מה צריך לקרות? קודם כול, עד שהבדיקה תסתיים, הואנג צריך להתרחק מכל החלטה שקשורה ללקוחות בסין ובדרום-מזרח אסיה ולקשר עם הרגולטורים בנושאי יצוא. שנית, הממצאים צריכים להתפרסם, לא רק השורה התחתונה. ושלישית, אנבידיה צריכה להסביר בפומבי למה היועץ המשפטי שלה פנה לחוקרים פדרליים בתיק של לקוח, ומה בדיוק נאמר שם. אם הכול תקין, אין לחברה מה להסתיר.
ולנו בישראל יש סיבה מיוחדת לדרוש את זה. אלפי ישראלים עובדים באנבידיה, מחזיקים במניות שלה ובונים עליה קריירה. אם הפרשה תסתיים בהחמרה דרמטית של מגבלות היצוא או בזעזוע בהנהלה, הם ירגישו את זה ראשונים. השקט שהדירקטוריון מנסה לייצר עכשיו לא מגן עליהם. מה שמגן עליהם הוא חקירה אמיתית, גם אם היא תגלה דברים שאף אחד לא רוצה לשמוע.
