במשך עשרים שנה, הנוסחה של חברות התוכנה הייתה פשוטה: גובים מהלקוח לפי מספר המשתמשים. ארגון שגדל צריך עוד רישיונות, וכל עובד חדש הוא עוד מנוי. על הנוסחה הזו נבנו כמה מהחברות המצליחות ביותר שיצאו מישראל. בשבועות האחרונים, בעונת הדוחות, התברר עד כמה היא שברירית בעידן שבו חלק מהעבודה עובר לסוכני בינה מלאכותית.

הבעיה בשורה אחת

אם סוכן AI עושה חלק מהעבודה של נציג שירות, של מנהל פרויקטים או של מעצב, הלקוח צריך פחות אנשים. פחות אנשים פירושו פחות רישיונות. בוול סטריט כבר המציאו לזה שם: SaaSpocalypse, אפוקליפסת התוכנה כשירות. זה עדיין לא קורה בכל מקום ובבת אחת, אבל המשקיעים מתמחרים את זה מראש, וזה מספיק כדי להזיז מניות בעשרות אחוזים.

מאנדיי: עקפה את הציפיות ונענשה

מאנדיי דיווחה על צמיחה של 19% והכנסות מעל התחזיות, ובכל זאת המניה ירדה בכ-6% במסחר המוקדם, כי התחזית לרבעון הבא משקפת צמיחה של כ-14% בלבד. ההכנסות מ-AI, כ-36 מיליון דולר בשנה, עדיין קטנות מכדי לשנות את התמונה. מאנדיי הבינה את הבעיה מוקדם: ביולי הודיעה על צמצום של כ-20% מכוח האדם ועל מעבר לפלטפורמה של סוכני AI. אבל מעבר כזה לוקח זמן, ובינתיים המודל הישן ממשיך להיחלש.

נייס: מוכרת את הסוכנים שיחליפו את הלקוחות שלה

אצל נייס הדילמה חדה עוד יותר. החברה בנתה את העסק על מכירת תוכנה למוקדי שירות, לפי מספר הנציגים. היא רכשה את Cognigy הגרמנית, שמפתחת סוכני AI לשירות לקוחות, בעסקה של כמיליארד דולר לפי הדיווחים, כי ההיגיון אומר שמי שמוכר למוקדים צריך למכור גם את הסוכנים שיחליפו את הנציגים. השבוע הודיעה על פיטורי כ-500 עובדים, כ-5% מכוח האדם. לפי הדיווחים, נייס שווה היום כ-6.5 מיליארד דולר, רחוק מהשיא של כ-20 מיליארד.

פייבר: כשהמשימות הקטנות נעלמות

פייבר היא אולי הדוגמה הברורה ביותר. ברבעון השלישי ירדו ההכנסות ב-15.8%, ומספר הקונים הפעילים ירד ב-25.8% ל-2.4 מיליון. הקונים שנשארו מוציאים יותר, כלומר מי שנעלם הם הלקוחות הקטנים, אלה שהזמינו לוגו, תרגום קצר או טקסט שיווקי. את רוב המשימות האלה אפשר היום לבצע בעצמך עם צ'טבוט. פייבר רווחית ויש לה קופה של 316 מיליון דולר, אבל היא צופה ירידה חדה יותר בתנועה עד 2027.

והצד השני: מי מנצח

לא כל חברות התוכנה נפגעות. וויקס צמחה ב-13% בלבד, אבל המניה עלתה, כי Base44, כלי ה"וייב קודינג" שקנתה בכ-80 מיליון דולר, מתקרב ל-250 מיליון דולר בהכנסות שנתיות חוזרות. ג'יפרוג דיווחה על צמיחה של 31% והכנסות ענן שזינקו ב-60%, והמניה קפצה בכ-22% במסחר המאוחר. ריסקיפייד האיצה לצמיחה של 41%. המשותף להן: הן לא גובות לפי מספר העובדים אצל הלקוח, אלא לפי השימוש, הנפח או התוצאה.

למה המודל הזה עובד

ג'יפרוג מנהלת את "החלקים" שמהם בנויה תוכנה. ככל שסוכני AI כותבים יותר קוד, יש יותר חלקים לנהל ולאבטח, והלקוח משלם יותר. ריסקיפייד גובה אחוז מהעסקאות שהיא מאשרת, וככל שיותר רכישות נעשות אונליין, ואולי גם בידי סוכני AI, יש יותר עסקאות. Base44 מוכרת את היכולת לבנות אפליקציה בלי מתכנת. במקרים האלה, ה-AI לא מצמצם את הבסיס שעליו החברה גובה כסף. הוא מגדיל אותו.

זה לא רק ישראלי

גם ServiceNow, אחת מחברות התוכנה הארגונית החזקות בעולם, נענשה: המניה צנחה בכ-25% ביום שאחרי הדוחות, והחברה אישרה סבב פיטורים שלישי השנה. משקיעים חוששים בדיוק מאותו תרחיש: פחות עובדים אצל הלקוחות, פחות רישיונות. כשגם הענקיות נפגעות, ברור שזו לא בעיה של חברה אחת, אלא שינוי באופן שבו השוק מעריך ענף שלם.

מה החברות יכולות לעשות

התשובה המתבקשת היא לעבור מתמחור לפי משתמש לתמחור לפי תוצאה: לגבות לפי משימה שבוצעה, פנייה שנפתרה או עסקה שנסגרה. זה נשמע פשוט, אבל זה מסוכן. התמחור החדש פחות צפוי, הלקוחות רגילים למודל הישן, וההכנסות עלולות לרדת בתקופת המעבר. בנוסף, להפעיל סוכני AI עולה כסף, ולכן הרווח הגולמי, שהיה אחד הקסמים של התוכנה, נשחק. וויקס, למשל, הורידה את תחזית התזרים בגלל ההשקעה ב-Base44.

מה זה אומר לעובדים

ההשפעה מורגשת כבר בשוק העבודה. חברות תוכנה ותיקות מצמצמות, לעיתים קרובות בנימוק של AI, בעוד חברות שבבים ותשתיות מגייסות: טאואר, למשל, מתכננת להוסיף כ-150 עובדים בישראל. ההייטק הישראלי מתפצל לשניים, ומי שעובד בחברת תוכנה שגובה לפי משתמש כדאי שישאל את עצמו שאלה פשוטה: האם ה-AI מגדיל את מה שהלקוח שלנו קונה, או מקטין אותו?

השורה התחתונה

הדור הקודם של ההייטק הישראלי בנה חברות גדולות על מכירת כלים לאנשים. הדור הבא יצטרך למכור עבודה שנעשתה. החברות שיצליחו לעשות את המעבר, ולהוכיח במספרים שה-AI מכניס להן כסף ולא רק עולה להן כסף, ימשיכו לגדול. האחרות יגלו שגם רבעון טוב לא מספיק, כשהשוק כבר לא מאמין במודל.