ביום ראשון שעבר, 8 בנובמבר, ג'נסן הואנג היה המנכ"ל המוערך ביותר בעולם הטכנולוגיה. הוא ייסד את אנבידיה ב-1993, הוביל אותה דרך משברים שכמעט הפילו אותה, והפך אותה לחברה הציבורית השווה בעולם, זו שכל מעבדת בינה מלאכותית תלויה בשבבים שלה. ביום חמישי, 12 בנובמבר, הוא כבר לא היה מנכ"ל, לא נשיא ולא חבר דירקטוריון. בין שני התאריכים האלה עברו חמישה ימים שאיש בעמק הסיליקון לא חזה.
יום ראשון: המכתב
הכול התחיל בדיווח של ניו יורק טיימס באוקטובר על קשר קרוב בין הואנג לבין אליס הואנג, שאין לה קשר משפחתי אליו, מייסדת Megaspeed, חברת ענן מסינגפור שהייתה מהלקוחות הגדולים של אנבידיה בדרום-מזרח אסיה. ב-8 בנובמבר שלח הואנג מכתב לעובדים והודה ברומן. באותו יום הודיע הדירקטוריון על חקירה בלתי תלויה, אבל גם הביע בו אמון והודיע שאין לו סיבה להאמין שנפגעו ביטחון לאומי או סודות של החברה.
למה זה לא נשאר סיפור פרטי
אילו זה היה רק רומן, הפרשה הייתה נשארת בעמודי הרכילות. אבל לפי הדיווחים, גורמי מודיעין אמריקאיים חשדו שאליס הואנג אספה מידע עבור סין, וחוקרי משרד המסחר חשדו ש-Megaspeed הסיטה שבבי AI מתקדמים לסין, בניגוד למגבלות היצוא. לפי ניו יורק טיימס, החקירה נעצרה אחרי שהיועץ המשפטי של אנבידיה פנה לחוקרים, והתיק עבר למשרד המשפטים. אף אחד מהמעורבים לא הואשם בעבירה, ו-Megaspeed מכחישה. אבל ברגע שבו קשר אישי של מנכ"ל נוגע במגבלות יצוא ובחקירה פדרלית, זו כבר שאלה של ממשל תאגידי.
יום שני ושלישי: השוק והקונגרס
ב-9 בנובמבר ירדה המניה ב-4.3%, ונמחקו כמעט 200 מיליארד דולר משווי השוק. למחרת הגיעה הפרשה לקונגרס: שלושה יושבי ראש של ועדות בבית הנבחרים ביקשו מהואנג תדרוך סגור, ובמקביל הוגשה תביעה ייצוגית בטענה שבעלי המניות לא קיבלו מידע מהותי. ביום שלישי דיווח ניו יורק טיימס על קשר רומנטי נוסף, הפעם עם סגנית נשיא בחברה שכפופה לו ישירות. זה היה הרגע שבו התמיכה של הדירקטוריון התחילה להתפורר.
למה הקשר השני הכריע
בחברות ציבוריות, קשר בין מנכ"ל לעובדת כפופה הוא קו אדום כמעט אוטומטי, לא בגלל המוסר אלא בגלל הסיכון: ניגוד עניינים, חשש לתלונות, ושאלה אם הדירקטוריון יודע מה קורה בחברה. בשנים האחרונות מנכ"לים של חברות גדולות הודחו בדיוק על רקע כזה. מבחינת הדירקטוריון של אנבידיה, הדיווח השני הפך את הפרשה מבעיה של תדמית לבעיה של פיקוח.
יום רביעי: הישיבה
לפי וול סטריט ג'ורנל, הדירקטוריון נערך להדיח את הואנג, וביום רביעי התכנס לישיבה שנמשכה אל תוך הערב. המניה צנחה ביותר מ-8% במסחר המאוחר. הישיבה הסתיימה בלי הודעה, ולמחרת בבוקר הגיעה ההכרעה: הואנג התפטר מכל תפקידיו בתוקף מיידי. סמנכ"לית הכספים קולט קרס מונתה למנכ"לית זמנית, והארווי ג'ונס מונה ליו"ר הדירקטוריון, תפקיד שלא היה קיים קודם בחברה.
יום חמישי: הבוקר שאחרי
ביום חמישי צנחה המניה בכ-13% בשיאו של יום המסחר, ולפי CNBC ננעלה בירידה של כ-4.3%. ג'ונס וקרס שלחו מיילים לעובדים, עם מסר של הכרת תודה והמשכיות. ובאותו יום שלחו שלושת יושבי הראש בבית הנבחרים מכתב חדש: הואנג נדרש להגיע לראיון סגור ב-1 בדצמבר, אחרת יוצא נגדו צו זימון. גם יו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט ביקש את עדותו. ההתפטרות, כך התברר, לא סגרה את הפרשה. היא רק העבירה אותה לשלב הבא.
השאלה שאף אחד לא שאל קודם
במשך שנים, מומחים לממשל תאגידי שאלו מה יקרה לאנבידיה אם הואנג ייעלם פתאום. התשובה תמיד הייתה תיאורטית. הוא היה בריא, פעיל, ומעורב בכל החלטה. הוא עבד ישירות עם עשרות מנהלים, בלי שכבות ניהול רבות, וזה היה היתרון שאפשר לחברה לזוז מהר יותר מכל מתחרה. אבל אותו מבנה הפך את אנבידיה לחברה שאין לה יו"ר דירקטוריון נפרד ואין לה יורש מוכן. ביום חמישי היא נאלצה לבנות את שניהם בבת אחת.
מה זה אומר לישראל
לאנבידיה יש בישראל את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים שלה מחוץ לארה"ב, שנבנה סביב רכישת מלאנוקס, והוא אחראי בין היתר על התקשורת המהירה בין השרתים, חלק קריטי בכל מרכז נתונים של AI. לפי גלובס, המשבר עורר דאגה בקרב העובדים כאן. הואנג היה מזוהה אישית עם ההשקעה בישראל. אין כרגע אינדיקציה לשינוי, והתחומים שמפותחים כאן חיוניים מכדי לוותר עליהם, אבל מנכ"ל חדש יבחן מחדש כל השקעה גדולה, וזה כולל את הקצב שבו אנבידיה גדלה כאן.
השבוע הבא
ביום שלישי, 17 בנובמבר, אנבידיה תפרסם את הדוחות הרבעוניים, הראשונים בלי המייסד בתפקיד. קרס, שהייתה עד עכשיו הקול השני בכל שיחת משקיעים, תהיה הראשונה. המספרים עצמם כנראה יהיו חזקים: הביקוש לשבבים לא נעלם בשבוע. אבל המשקיעים יקשיבו בעיקר למה שלא כתוב בטבלאות: מי יוביל את החברה, איך יתנהל החיפוש, ומה יקרה ביחסים עם וושינגטון.
הלקח
קל לקרוא את הפרשה הזו כסיפור על אדם אחד. אבל היא בעיקר סיפור על מבנה. כל חברה שנבנתה סביב מייסד אחד, ויש הרבה כאלה גם בישראל, נשענת על ההנחה שהמייסד תמיד יהיה שם. אנבידיה גילתה בחמישה ימים מה קורה כשההנחה הזו מתמוטטת. החברות החכמות ילמדו מזה בלי לחכות למשבר משלהן: יורש מוכן, דירקטוריון עם יו"ר עצמאי, וכללים ברורים שחלים גם על מי שבנה את החברה.
