בזמן שהישראלים הולכים היום לקלפיות, נתונים שהצטברו בשבועות האחרונים מציירים תמונה מטרידה עבור ענף ההייטק, מנוע הצמיחה של הכלכלה הישראלית. בלב התמונה: יותר ישראלים משכילים עוזבים, ופחות משרות פיתוח נשארות בארץ.
מי עוזב
לפי דיווח בהארץ, דוח שמכינים פרופ' איתי אטר, פרופ' נתי ברגמן ודורון זמיר מאוניברסיטת תל אביב מצביע על עלייה חדה בהגירה מישראל מאז 2023. לפי הדיווח, מספר העוזבים התקרב ל-70 אלף ב-2025, ומאזן ההגירה נטו עלה מממוצע של כ-10,500 בשנה בעשור הקודם לכ-30 אלף ב-2024. מספר הישראלים החוזרים ירד לשפל של שנים. לפי החוקרים, ההגירה בולטת במיוחד בקרב בעלי תואר ראשון ומעלה, בעלי תארים במדעים, בהנדסה ובמדעי המחשב, ורופאים.
החוקרים מדגישים שהמצב עדיין לא מסוכן, אבל מזהירים שהמשך המגמה עלול להוביל לירידה מסוכנת במלאי ההון האנושי המיומן, ולפגיעה כלכלית רחבה.
ההייטק מרגיש את זה
גם בנתוני רשות החדשנות רואים סימנים. לפי הדוח השנתי של הרשות, בפעם הראשונה מזה עשור ירד מספר עובדי המו"פ בישראל, בכ-3,500 משרות. שיעור העובדים של חברות הייטק ישראליות פרטיות שנמצאים בישראל ירד ל-62% במרץ 2026, לעומת 69% ב-2019, וגם שיעור הבכירים שיושבים בישראל ירד. כל זה קורה לצד שנה של שיאים: לפי הרשות, יצוא ההייטק הגיע ל-85 מיליארד דולר, ושווי האקזיטים ל-84 מיליארד דולר.
למה זה קורה
לפי הדיווחים, הגורמים מגוונים: המלחמה, המחלוקת הפוליטית סביב הרפורמה המשפטית, שקל חזק שמייקר את העסקת העובדים בישראל, ושינויים שהבינה המלאכותית מביאה לשוק העבודה. הממשלה הציעה הטבות מס לעובדי הייטק שחוזרים לישראל, והתחייבה לכמיליארד שקל לתוכנית הלאומית לבינה מלאכותית.
מה זה אומר
ההייטק הישראלי עדיין מושך השקעות ומייצר אקזיטים ענקיים, כמו מכירת Classiq לאינטל השבוע. אבל אם המהנדסים, החוקרים ומקבלי ההחלטות ממשיכים לעבור לחו"ל, הערך שהחברות האלה מייצרות יישאר פחות ופחות בישראל. מי שירכיב את הממשלה הבאה יצטרך להתייחס לנתונים האלה ברצינות.
