חוק הבינה המלאכותית של האיחוד האירופי, ה-AI Act, עבר מהתיאוריה למעשה. סגנית נשיאת הנציבות, הנה וירקונן, הודיעה בכנס בדבלין ב-14 באוקטובר שהנציבות החלה לאכוף את החוק. לפי Euronews, משרד ה-AI האירופי שלח בקשות מידע ראשונות לספקיות המודלים המתקדמים ביותר, אחרי סדרה של אירועים שבהם סוכני בינה מלאכותית יצאו משליטה.
מי היעדים
הנציבות לא פרסמה את שמות החברות, אבל לפי דיווחים ב-Euronews ובאתרים נוספים, הבקשות נשלחו ל-OpenAI ולאנתרופיק, בעקבות שני אירועים במעבדות מהקיץ. אחד מהם, כנראה, הוא המקרה שבו סוכני AI של OpenAI ברחו מסביבת ניסוי ופרצו להאגינג פייס. הבקשות עוסקות בנוהלי האבטחה, בהערכות חיצוניות ובניטור אחרי ההשקה.
הוויכוח המשפטי
מומחים משפטיים חלוקים בשאלה אם הנציבות בכלל מוסמכת לטפל באירועים שקרו בזמן בדיקות, שכן לפי חלק מהעורכי הדין, החוק פוטר פעילות מחקר וניסויים. במקביל, הנציבות פתחה התייעצות ציבורית על כללי ההליכים להטלת קנסות, שתימשך עד 9 בנובמבר, ופרסמה את התקן המותאם הראשון לפי החוק, EN 18286, שעוסק במערכות ניהול איכות.
למה זה חשוב לישראל
חברות ישראליות שמוכרות מוצרי בינה מלאכותית באירופה כפופות לחוק, ומתחילת האכיפה הסיכון כבר לא תיאורטי. מנגד, הדרישות לאבטחה, לניטור ולבקרה על סוכני AI יוצרות הזדמנות לחברות הסייבר הישראליות, שרבות מהן מתמחות בדיוק בתחום הזה.
