הבינה המלאכותית כבר משנה את רשת התקשורת בישראל. לפי בזק, תעבורת ה-AI ברשת שלה בקרב לקוחות פרטיים שלשה את עצמה בשלושת החודשים האחרונים. הנתון כולל שימוש בצ'טבוטים, בכלי למידה, בעוזרים אישיים ובאפליקציות אחרות מבוססות בינה מלאכותית. מנכ"ל בזק, ניר דוד, הציג את הנתונים בסיור עיתונאים במנהרות התקשורת של החברה מתחת לתל אביב, כך דיווחו גלובס ו-ynet.

קצב צמיחה חסר תקדים

לדברי דוד, בעבר תעבורת הנתונים ברשת הכפילה את עצמה בערך כל שנתיים וחצי עד שלוש שנים, ומהפכת הבינה המלאכותית מאיצה את הקצב בהרבה. "מאחורי מהפכת הבינה המלאכותית עומדת תשתית תקשורת שמחברת בין מרכזי נתונים, חברות טכנולוגיה ומשתמשים", אמר.

המנהרות שמתחת לתל אביב

לבזק ארבע מנהרות תקשורת מרכזיות מתחת לתל אביב, באורך כולל של כעשרה קילומטרים ובעומק של עד 15 מטרים. המנהרות, שנחפרו בשנות ה-50 וה-60, מחברות בין מרכזי השירות של החברה ונושאות כבלים וסיבים אופטיים. למנהרה הארוכה ביותר יש שמונה כניסות, כולן נעולות במערכות מיוחדות ומנוטרות 24 שעות ביממה.

איך בזק משתמשת ב-AI

דוד פירט גם איך החברה עצמה משתמשת בבינה מלאכותית: שילוב סוכני AI בשירות הלקוחות, כלים חכמים לניטור הרשת שמזהים תקלות עוד לפני שהלקוחות שמים לב, ושימוש בבינה מלאכותית באבטחת הרשת והגנת סייבר. בזק גם מתכוננת למצבי חירום לאומיים, שבהם רשת התקשורת היא תשתית קריטית.

מה זה אומר לישראל

הנתונים של בזק ממחישים את הצד הפחות מדובר של מהפכת הבינה המלאכותית: היא דורשת לא רק שבבים ומודלים, אלא גם רשתות תקשורת, סיבים ומרכזי נתונים. לפי ynet, מרכזי הנתונים בישראל עדיין קטנים יחסית וצורכים כ-20 עד 30 מגה-ואט. אם קצב הצמיחה יימשך, ישראל תצטרך להשקיע הרבה יותר בתשתיות כדי לא לפגר מאחור במרוץ ה-AI.

מקורות והרחבה