וויקס השיקה בתחילת החודש את Studio Two, עורך אתרים חדש שמיועד לסוכנויות ולמעצבי אתרים מקצועיים. הוא משלב סוכן בינה מלאכותית בשם Aria 2.0, שיודע ליצור עיצובים, לבנות רכיבים, לכתוב קוד ולחבר מקורות נתונים, עם קנבס עבודה אינסופי. אבל החידוש המשמעותי באמת הוא אחר: אפשר לייצא פרויקט כקוד React רגיל, להמשיך לעבוד עליו בכלים אחרים, ולהחזיר אותו לוויקס לעריכה ויזואלית. היכולת הזאת מסומנת כרגע כגרסת בטא, וההשקה נעשית בהדרגה, קודם לשותפים של וויקס.
כדי להבין למה זה מהותי, צריך לזכור על מה וויקס נבנתה. במשך שנים, אחד היתרונות העסקיים הגדולים שלה היה שקשה לעזוב אותה. אתר שנבנה בוויקס חי בוויקס, ומי שרצה לעבור לפלטפורמה אחרת נאלץ בדרך כלל לבנות מחדש. זו לא הייתה תקלה, זה היה חלק מהמודל: לקוח שקשה לו לעזוב ממשיך לשלם.
מה השתנה? הבינה המלאכותית. כלים שבונים אתרים ואפליקציות מתיאור בשפה רגילה, מה שמכונה "וייב קודינג", הפכו את הקוד לזול ונגיש. וויקס עצמה רכשה ב-2025 את Base44 הישראלית, אחת החברות הבולטות בתחום. בעולם שבו כל אחד יכול לבקש מצ'טבוט לבנות לו אתר בקוד פתוח ורגיל, פלטפורמה סגורה נראית פחות מושכת, במיוחד למקצוענים. וויקס הבינה שאם לא תציע דלת יציאה, הלקוחות המקצועיים פשוט לא ייכנסו.
זה מהלך חכם, ומסוכן. הוא חכם כי הוא מסיר את הסיבה העיקרית שבגללה מפתחים וסוכנויות נמנעו מוויקס, והוא מנסה להפוך את וויקס למקום שבו הכי נוח לעבוד, ולא למקום שהכי קשה לעזוב. הוא מסוכן כי מעכשיו וויקס צריכה לנצח כל יום מחדש. לקוח שיכול לקחת את הקוד וללכת יעשה את זה בפעם הראשונה שהמחיר יעלה או שכלי אחר יהיה טוב יותר.
בשורה התחתונה, Studio Two הוא הודאה שהחומה שהגנה על וויקס נפלה, ושהחברה מעדיפה להוריד אותה בעצמה לפני שהשוק יעשה זאת במקומה. זו החלטה נכונה כנראה, אבל היא משנה את השאלה שהמשקיעים צריכים לשאול: לא כמה לקוחות וויקס מחזיקה, אלא כמה מהם היו נשארים גם אם היו יכולים לעזוב מחר.
