כשמדברים על המרוץ לשבבים, הכותרות עוסקות באנבידיה, ב-TSMC ובמכונות הליתוגרפיה של ASML. אבל יש חוליה בשרשרת שכמעט אף אחד לא מדבר עליה, ושבלעדיה אף מפעל לא יכול לעבוד: חומרים כימיים. ובחוליה הזו, יפן שולטת. לפי דיווח של רויטרס, קרן ההשקעות הממשלתית היפנית JIC מתכננת למכור את JSR, אחת מספקיות הפוטורזיסט הגדולות בעולם, למיצואי כימיקלים, בעסקה שעשויה לעבור 1.3 טריליון ין, כ-8.2 מיליארד דולר.
פוטורזיסט הוא חומר רגיש לאור שמורחים על פרוסת הסיליקון לפני הליתוגרפיה. כשמקרינים אור דרך המסכה, הפוטורזיסט משנה את תכונותיו במקומות המוארים, וכך "נחרטת" התבנית של השבב. ככל שהשבבים מתקדמים יותר, נדרש פוטורזיסט מדויק יותר, ומעט מאוד חברות בעולם יודעות לייצר אותו ברמה הנדרשת לשבבים המתקדמים ביותר. רובן יפניות, ו-JSR היא אחת הבולטות שבהן.
מיצואי אישרה שהיא בוחנת אפשרויות שונות, כולל רכישה של JSR, אבל הדגישה שלא התקבלה החלטה. השוק לא חיכה: מניית מיצואי צנחה בכ-13% על רקע שאלות איך החברה תממן עסקה בהיקף כזה. שווי השוק שלה עומד על כ-800 מיליארד ין, והיא כבר נושאת חוב משמעותי. במילים אחרות, מיצואי מנסה לבלוע חברה גדולה ממנה בתחום החשוב לה.
למה זה חשוב? כי עסקאות כאלה מרכזות עוד יותר שליטה בחוליות קריטיות של שרשרת השבבים בידיים של מעט חברות ומדינות. JSR כבר נמצאת בבעלות של קרן ממשלתית יפנית, שהשתלטה עליה בשנים האחרונות כחלק ממאמץ לשמור על המעמד של יפן בתחום. ההחלטה למכור אותה לחברה יפנית אחרת, ולא לקונה זר, משדרת שיפן רואה בחומרים האלה נכס אסטרטגי, בדיוק כמו ארה"ב שרואה כך את השבבים עצמם.
עבור ישראל, הלקח עקיף אבל ברור. תעשיית השבבים הישראלית, מנובה וקמטק ועד טאואר ומפעל אינטל בקריית גת, תלויה בשרשרת אספקה גלובלית שבה כל חוליה הופכת לנכס גיאופוליטי. כשמדינות מתחילות להתייחס לחומרים כימיים כמו לנשק אסטרטגי, גם חברות שנראות רחוקות מהמשחק הזה מגלות שהן תלויות בו.
