בחירות האמצע בארה"ב, שנערכו ביום שלישי, היו גם משאל עם על מרכזי הנתונים של עידן הבינה המלאכותית, והתוצאה ברורה. לפי ניתוח של CNBC יחד עם Ballotpedia, הועלו להצבעה 41 הצעות מקומיות הקשורות למרכזי נתונים בעשר מדינות, והבוחרים צידדו נגד מרכזי הנתונים בכולן מלבד אחת, בעיירה הארווד שבצפון דקוטה. ספירות אחרות מגיעות ל-45 ו-46 הצעות, והתוצאות עדיין לא סופיות, אבל התמונה זהה בכולן.
אוהיו הייתה החזית העיקרית: תושבי 18 רשויות הצביעו על 21 הצעות. בסנברי, לפי התוצאות הראשוניות, אושר תיקון לחוקה העירונית שאוסר על מרכזי נתונים שצורכים 25 מגה-ואט ומעלה, ובווילמינגטון הבוחרים דחו שינוי ייעוד קרקע לטובת פרויקטים כאלה. בפיקווה שבאוהיו ובעיר יוקון שבאוקלהומה, ראשי ערים וחברי מועצה שתמכו במרכזי נתונים הודחו בהצבעת אמון.
ההתנגדות נשענת על כמה טענות חוזרות: עלייה בחשבונות החשמל, צריכת מים, רעש, וחשש שההטבות שמקבלות החברות גדולות מהתועלת לקהילה. אנליסטים שדיברו עם CBS העריכו שהניצחונות של הדמוקרטים בבחירות עשויים לחזק את המתנגדים, ובטקסס יש מי שמעריך שתוצאות הבחירות יעכבו תוכניות להוספת 13 ג'יגה-ואט של כוח חשמלי למרכזי נתונים.
למה זה חשוב גם מחוץ לארה"ב? כי מרוץ הבינה המלאכותית של מיקרוסופט, גוגל, מטא, אמזון ו-OpenAI תלוי בבניית מרכזי נתונים בקצב חסר תקדים. אם קשה יותר לקבל אישורים מקומיים, החברות יצטרכו להרחיב אתרים קיימים, לשלם יותר לקהילות, או לחפש מקומות אחרים בעולם.
