בוקר אחד העובדים מגיעים למשרד, מדליקים את המחשבים, ובמקום שולחן העבודה מופיעה הודעה: כל הקבצים שלכם הוצפנו. כדי לקבל אותם בחזרה, שלמו סכום מסוים בביטקוין עד תאריך מסוים. זו מתקפת כופרה (ransomware), והיא אחד האיומים הנפוצים והמזיקים ביותר בעולם הסייבר, גם על חברות ענק וגם על מרפאות, משרדי רואי חשבון ועסקים קטנים.
איך זה עובד? התוקפים צריכים קודם להיכנס. הדרכים הנפוצות הן מייל פישינג עם קובץ או קישור זדוני, סיסמה שדלפה לשירות גישה מרחוק, או פרצה בתוכנה שלא עודכנה, למשל בכונן רשת, בנתב או בשרת. אחרי הכניסה, התוקפים לא תמיד פועלים מיד. לעיתים הם מסתובבים ברשת ימים או שבועות, מאתרים את הגיבויים ומשביתים אותם, ורק אז מפעילים את ההצפנה על כל המחשבים בבת אחת.
בשנים האחרונות התוקפים הוסיפו שלב נוסף, שנקרא "סחיטה כפולה": לפני ההצפנה הם גונבים עותק של המידע, ומאיימים לפרסם אותו אם לא ישולם הכופר. כך, גם עסק שיש לו גיבויים טובים נמצא תחת לחץ, כי המידע של הלקוחות שלו עלול לדלוף. לאחרונה, למשל, יצרנית כונני הרשת סינולוג'י הזהירה לקוחות מגל מתקפות כופרה על מכשירים שלא עודכנו.
האם לשלם? רשויות האכיפה וחברות האבטחה ממליצות שלא. אין שום ערובה שהתוקפים באמת ישחררו את הקבצים או ימחקו את המידע שגנבו, והתשלום מממן את המתקפה הבאה, ולעיתים גם מסמן את העסק כמטרה שמשלמת. בנוסף, בחלק מהמקרים תשלום לגורמים מסוימים עלול להיות בעייתי משפטית. ההחלטה בכל מקרה צריכה להתקבל עם אנשי מקצוע, ולא בלחץ של הרגע.
מה עושים מראש? חמישה צעדים שמכסים את רוב הסיכון. אחד: גיבויים שמורים במקום נפרד שלא מחובר תמיד לרשת, ובדיקה שאפשר באמת לשחזר מהם. שניים: עדכוני תוכנה אוטומטיים בכל מקום, כולל נתבים וכוננים. שלושה: אימות דו-שלבי לכל גישה מרחוק ולמיילים. ארבעה: הדרכה קצרה לעובדים על זיהוי פישינג. חמישה: תוכנית מוכנה מראש, מי מתקשרים ומה עושים אם זה קורה. ואם זה קורה, פנו מיד לאנשי מקצוע ולמערך הסייבר הלאומי.
