כשאומרים "קריפטו", רוב האנשים חושבים על ביטקוין ועל מחירים שקופצים ונופלים בעשרות אחוזים. אבל אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם הקריפטו הוא דווקא ההפך: מטבעות שלא אמורים לזוז בכלל. מטבע יציב, או סטייבלקוין, הוא מטבע דיגיטלי שצמוד בדרך כלל לדולר, כך שכל יחידה שווה דולר אחד.
איך זה עובד? ברוב המקרים, החברה שמנפיקה את המטבע מחזיקה עתודות של מזומנים ואגרות חוב ממשלתיות קצרות, בשווי שאמור להיות שווה לכמות המטבעות שבמחזור. מי שמחזיק מטבע אמור להיות מסוגל לפדות אותו תמורת דולר. שני המטבעות היציבים הגדולים בעולם הם USDT של Tether ו-USDC של Circle. היתרון: אפשר להעביר אותם בכל רגע, בכל מקום בעולם, בתוך דקות ובעלות נמוכה, בלי לחכות לשעות הפעילות של בנקים.
למה בנקים וחברות תשלומים מתעניינים? כי מטבעות יציבים יכולים להפוך העברות כספים בינלאומיות לזולות ומהירות יותר, במיוחד בין מדינות, ולשמש תשתית לתשלומים בין עסקים. בארה"ב נחקק ב-2025 חוק פדרלי ראשון שמסדיר את התחום, מה שהגביר את העניין של מוסדות פיננסיים גדולים. גם חברות ישראליות פועלות כאן: פיירבלוקס, למשל, מפתחת תשתית לאחסון ולהעברה מאובטחים של נכסים דיגיטליים, והתמקדה בשנים האחרונות במטבעות יציבים.
ומה הסיכונים? הראשון הוא האמון במנפיק: מטבע יציב שווה דולר רק אם באמת יש מאחוריו עתודות מלאות ונזילות. בעבר היו מטבעות "יציבים" שאיבדו את הצמידות וקרסו, בעיקר כאלה שלא נשענו על עתודות אמיתיות. השני הוא אבטחה: העברות בקריפטו לא ניתנות לביטול, וגם מטבעות יציבים יכולים להיגנב בפריצות, כפי שראינו בפריצה הגדולה לבינאנס. השלישי הוא רגולציה, שעדיין משתנה ממדינה למדינה.
מה זה אומר לכם? כרגע, רוב הישראלים לא ישתמשו במטבעות יציבים ביומיום. אבל אם הם יהפכו לתשתית שבנקים וחברות תשלומים משתמשים בה מאחורי הקלעים, ייתכן שבעתיד העברה לחו"ל או תשלום לספק בארץ אחרת יעברו דרכם, בלי שבכלל תדעו. ובינתיים, הכלל הוותיק נשאר: מי שמבטיח לכם רווח קבוע וגבוה על "מטבע יציב", כנראה מוכר משהו אחר.
