אם צריך לסכם את תעשיית הסייבר הישראלית בשבוע האחרון במשפט אחד: כולם מאבטחים בינה מלאכותית. סייברה נערכת לגיוס של 800 מיליון דולר לפי שווי של 20 מיליארד, Sentra גייסה 150 מיליון, Daylight גייסה 80 מיליון ו-Bay, חברה בת פחות משנה, יצאה מהחשאיות עם 50 מיליון. Vanta רוכשת את Pillar בכ-150 מיליון דולר, ובתחילת החודש דווח על מגעים של קראודסטרייק לרכישת Orion. כמעט כל הודעה מתחילה באותן מילים: סוכני AI, נתונים, הרשאות.
יש סיבה טובה לבהלה. ארגונים מכניסים סוכני AI שקוראים מיילים, ניגשים למאגרי מידע ומבצעים פעולות, ואף אחד לא בנה עדיין את ההגנות המתאימות. זו בדיוק נקודת הפתיחה שבה התעשייה הישראלית תמיד הצטיינה: בעיה חדשה, לקוחות מבוהלים וחלון זמן קצר שבו מי שמגיע ראשון מקבל את השוק. כך קמו צ'ק פוינט, סייברארק וויז.
אבל המספרים מתחילים להיות מטרידים. כשעשרות סטארטאפים מציעים מוצרים דומים, "שכבת אבטחה לסוכנים" או "בקרה על גישת AI לנתונים", הם מתחרים על אותם לקוחות, אותם תקציבים ואותם מהנדסים. וענקיות הסייבר לא מחכות: קראודסטרייק, פאלו אלטו וצ'ק פוינט מוסיפות יכולות כאלה לפלטפורמות שלהן, בחלק מהמקרים דרך רכישות. לקוח שכבר משלם לקראודסטרייק יעדיף לקבל את ההגנה הזאת כחלק מהחבילה, ולא לקנות מוצר נוסף מסטארטאפ.
הסימן הראשון לסינון הוא מחירי האקזיטים. 150 מיליון דולר עבור Pillar הם סכום מכובד, אבל הם רחוקים מאוד מהמיליארדים ששולמו על חברות סייבר ישראליות בשנים האחרונות. ייתכן שזה התחלת הפיצול: מעט מאוד חברות, כמו סייברה, יהפכו לענקיות, וכל השאר יימכרו מוקדם, בזול יחסית, לחברה גדולה שצריכה צוות ויכולת.
זה לא בהכרח רע. גם אקזיט של 150 מיליון דולר מחזיר כסף למשקיעים, משאיר מרכז פיתוח בישראל ומאפשר למייסדים להקים את החברה הבאה. אבל מי שמגייס היום 50 מיליון דולר בשווי גבוה, על בסיס מצגת והבטחה, צריך לזכור שהרף להצלחה עלה בהתאם. כשהבהלה תירגע, והיא תירגע, השאלה לא תהיה מי גייס הכי הרבה, אלא מי בנה מוצר שלקוחות לא מוכנים לוותר עליו.
