בבחירות האמצע בארה"ב, הדמוקרטים לקחו מהרפובליקנים את לשכות המושל בטקסס, באוהיו ובג'ורג'יה, ולפי סוכנות AP, כל שלושת המנצחים קראו במהלך הקמפיין לעצור או להגביל את בניית מרכזי הנתונים שמפעילים את הבינה המלאכותית. בטקסס, לפי התוצאות הלא רשמיות, ג'ינה הינוחוסה ניצחה את המושל המכהן גרג אבוט ב-57% מול 41%, אחרי שהבטיחה הקפאה של בניית מרכזי נתונים חדשים, כללים מחמירים על צריכת מים וחשמל וביטול הטבות המס לתעשייה.
באוהיו, איימי אקטון תומכת בהקפאה מותנית: מרכזי נתונים חדשים יצטרכו לשלם את מלוא עלויות התשתית שלהם, להעסיק עובדים מאוגדים ולהיבנות על אתרי תעשייה ישנים במקום על אדמות חקלאיות. בג'ורג'יה, קיישה לאנס בוטומס רוצה עצירה כלל-מדינתית עד שייבדקו ההשפעות על חשבונות החשמל, על אספקת המים ועל הקהילות.
הרקע הוא הכיס. לפי AP, מחירי החשמל בארה"ב עלו בכ-10% מאז תחילת 2024, ואנליסטים של גולדמן זאקס צופים שהביקוש של מרכזי הנתונים ימשיך לדחוף אותם למעלה מהר יותר מהאינפלציה. הבוחרים לא צריכים להבין מה זה GPU כדי לחבר בין המבנה הענק שנבנה ליד העיר לבין החשבון שהגיע הביתה.
למה זה חשוב? כי טקסס וג'ורג'יה הן מהמדינות שמשכו את ההשקעות הגדולות ביותר בתשתית AI, בזכות קרקע זולה, חשמל זמין ורגולציה נוחה. מושל לא יכול לבטל פרויקטים שכבר אושרו בן לילה, וחלק מהעלויות שמכבידות על משפחות נקבעות בוושינגטון. אבל לפי AP, למושל יש כלים אמיתיים: לעצור פרויקטים חדשים, לבחור את מי שמפקח על חברות החשמל ולבטל הטבות מס. באוהיו, למשל, המושל ממנה את הרגולטורים של חברות החשמל, ייתכן שזה כלי חשוב יותר מכל הקפאה.
לתעשייה הישראלית יש בזה אינטרס ישיר. חלק גדול מההייטק הישראלי, מחברות השבבים ועד הפיתוח של אנבידיה בישראל, נשען על ההנחה שהבנייה של מרכזי נתונים בארה"ב תימשך בקצב הנוכחי. ההנחה הזאת עדיין לא קרסה, וגוגל, למשל, פשוט עוברת לוויומינג. אבל כשהתנגדות למרכזי נתונים הופכת לנושא שמנצח בחירות, הבנייה תהיה איטית יותר, יקרה יותר ומלאה בעיכובים, וזה סיכון שהמשקיעים עוד לא באמת מתמחרים.
